פגר — 1 v. להיות אחרי כולם, להישאר מאחור, להיות נחשל, להיות בעל פיגור שכלי, לא להתפתח כראוי, לא להתקדם, לסבול מרפיון שכ 2 v. להפוך לפגר, להפוך לגווייה, למות, לגווע, לשבוק חיים, להסתלק , ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, להחזיר נשמתו לבורא, לעבור לעולם הבא;… … אוצר עברית
פגר מת — גווייה, נבלה; מעולף, תשוש, סחוט {{}} … אוצר עברית
פגר מובס — נבלה רמוסה ; בטלן, חדל אישים {{}} … אוצר עברית
נבלה סרוחה — פגר מצחין; אדם מתועב, שרץ; דבר מתועב {{}} … אוצר עברית
אבי-אבות הטומאה — נבלה, פגר; גרוע, קלוקל, רע {{}} … אוצר עברית
גוויה — גופה, גופת מת, נבלה, פגר, טריפ … אוצר עברית
גווייה — גופה, גופת מת, נבלה, פגר, טריפ … אוצר עברית
גופה — 1 גווייה, גופת מת, שלד, נבלה, פגר; גוף, מכלול האיברים, החלק המוצק בח 2 מכלול האיברים, החלק המוצק בחי, שלד, מבנה עצמות; גווייה, גופ … אוצר עברית
התפגרות — גסיסה, פרפורי גסיסה, צעידה אל המוות, מוות, היעשות פגר, תמותה, מית … אוצר עברית
מת — 1 v. לא לחיות, לשבוק חיים, לגווע, לעבור לעולם הבא, לעבור מהעולם, להחזיר נשמתו לבורא, ללכת לעולמו, להוציא נשמתו, להסתלק , להתפגר, להיפטר, להיספות; לא להתקיים עוד, לחדול מהיות, להתחסל, להיגמר, להסתיי 2 v. להרוג, לחסל, לרצוח, לתלות, להוציא להורג,… … אוצר עברית
נבלה — 1 אדם רע, אדם מאוס, אדם מתועב, שפל, נבזה, מנוול, נבל, חדל אישים, בן בלייע 2 גווייה, פגר, גופה, גופת מת; טריפה, בהמה שלא נשחטה כדין, בהמה אסורה באכיל 3 מעשה נבל, תועבה, מעשה מתועב, נבזות, שפלות, פשע, חטא, עוון, שחיתות, רשעות, גועל נפש, שיקוץ, נבלו … אוצר עברית
